הסוד לחיים בריאים תזונה בעולם היוגה

הסוד לחיים בריאים

ספורט ותזונה- לא המרכיבים היחידים.

הרבה אנשים מחליטיים על תהליך שינוי האורח חיים שלהם לאורח חיים בריא יותר. 

לאט לאט העניין הזה תופס יותר תאוצה, יותר מכוני כושר, יותר מאמני כושר, יותר מתאמנים, יותר ביקוש. 

זה נהדר בעיניי, בעיקר בגלל שהעידן המודרני שאנחנו חיים בו שכח והזניח את הגוף הפיזי שלנו, עם כל ההמצאות שצצות כל הזמן, בין עם זה רכב\אופניים חשמליים\ אוכל מסונתז וכו'.

יש נוסחה מאוד ברורה שעליה מכוני הכושר והמאמנים בונים את עצמם: תזונה+ספורט = הצלחה בירידה במשקל\ העלאת מסת שריר (כמובן שהיחס משתנה בהתאם לדרישה)

אבל ישנו מרכיב אחד, שלדעתי הוא הדבק בין התזונה לתנועה, והוא הקשבה לגוף. 

רובנו נמצאים במערכת יחסים חד צדדית עם הגוף- אנחנו עושים מה שאנחנו *חושבים* שנכון לו לפי מה שאומרים לנו או מה שאנחנו קוראים, שזה סבבה לגמרי, זה מביא תוצאות ואין עם זה שום בעיה, אבל האם זה מה שהגוף שלנו באמת צריך?

מה שמייחד יוגה מספורט אחר זה המרחב שאנחנו בונים לעצמנו תוך כדי תרגול, מרחב של התבוננות פנימה לתוך עצמנו, חקירה עצמית של הגוף והנפש ביחד. הנשימה שזורמת בגופנו תוך כדי התרגול, התנועתיות וההקשבה לכל מה שקורה בגוף זה אחד הדברים שמקנה לנו אורח חיים הרמוני עם הגוף שלנו. 

מערכת היחסים שאנחנו בונים עם הגוף שלנו פותחת לנו הרבה דלתות, המאפשרות לנו לדעת להתאים את הדבר הנכון והנחוץ באותו הרגע לגוף.

למה הכוונה? 

אם עכשיו אני נמצאת במשטר תזונה ואימונים, ונאמר לי לאכול כמות מסוימת של אוכל מסוים במהלך היום, ולהתאמן כמות מסוימת במהלך השבוע, אבל הגוף שלי מרגיש עייף- סימן שמשהו לא בסדר. אולי משהו בתזונה שחסר, אולי האימונים אינטנסיביים. מה שזה לא יהיה- מסכימים איתי שזה יפגע באיכות האימון? 

או דוגמא נוספת, כשאנחנו במשטר תזונה, מנסים להימנע מאוכל מסוים, אבל בערב מגיעים הביתה ומאפשרים לעצמנו לפתוח ולאכול מהמקרר עשר פעם כי כל היום שמרנו את עצמנו, אכלנו לפי התפריט, אבל הגוף בכלל לא צריך אנרגיה עכשיו ואנחנו לא מרגישים רעב כלל – אבל המוח שלנו מבקש לנשנש כי הוא נמנע מזה במהלך היום.

יש עוד המון דוגמאות שאפשר לתת, שכולן סביב אותו הדבר – מחסור במערכת היחיסים עם הגוף הפיזי. חוסר בהקשבה לגוף.

אפשר לפתח את מערכת היחיסים הלא-מורכבת הזאת גם בלי יוגה, פשוט במתן תשומת לב לגוף שלנו, לשאול את עצמנו בפנים, בתוך הלב, האם זה באמת נחוץ לי כרגע? האם הגוף שלי באמת צריך עכשיו את מה שהראש מבקש? איך הדבר יועיל לי? 

כמובן שיש דרך ארוכה לעשות, והתשובות ישתנו הרבה תוך כדי החקירה העצמית, זה טבעי ולגיטימי. המטרה היא לא להצליח לעבוד על עצמנו, המטרה היא להקשיב לגוף. לפתח מיומנות שקיימת וטמונה בנו, אבל משום מה פוסחים על ללמד את זה בביה"ס כשאנחנו ילדים.

אז עכשיו, כשאנחנו כבר לא ילדים וההורים שלנו לא אחראים עלינו, אנחנו אדון לעצמנו, זכותו של כל אחד לעשות את הבחירה שלו. אני רק אניח את זה כאן ואומר שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל. 

מערכת יחסים עם הגוף שלנו תתקבל בברכה, הגוף יודה לכם, הנפש תודה לכם על השלמת החסר, אתם תצמחו ותתפתחו מפה. בסופו של דבר- הגוף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

תשאירו תגובה

צ'אט
דילוג לתוכן